על אשמה וסליחה
"סליחה היא ויתור
על תקוה
לעבר טוב יותר"
מילטון אריקסון
חשבתם פעם מה זו באמת סליחה? למה היא חשובה? איך היא משפיעה? ועל מי? על מי שמבקש? על מי שנפגע?
אנו מכירים את הסליחה כמושג ביהדות, כנושא מרכזי ביום הקדוש ביותר בדת שלנו - יום הכיפורים.
ביום הכיפורים אנו מבקשים סליחה מבורא עולם על כל מיני חטאים שחטאנו נגדו.
לפני יום הכיפורים אנו מבקשים סליחה מבני אדם בהם פגענו- כי יום כיפור אינו מכפר על חטא שבין אדם לחברו.
הקב"ה לא זקוק לבקשת הסליחה שלנו, ויסתדר גם בלעדיה. מי שזקוק לה היא אנו בעצמנו, כדי להרגיש שניקינו את עצמנו, שהורדנו מעצמנו שק כבד ומיותר שנשאנו. הווידוי מזכך.
במקרה של יום כיפור אני סבורה שרובנו יוצאים ממנו בתחושת חידוש רעננה ולא מעסיקים את עצמנו יותר באותם חטאים שביממה האחרונה מירקנו. זהו, פתחנו דף חדש ואנו עם הפנים קדימה.
אולי אותו דבר נכון גם לגבי חטא שחטאנו כלפי אדם אחר וביקשנו סליחה. (אם כי להרגשתי האישית אולי פחות, וכן יש סיכוי שנשוב ונחשוב על זה ונחוש שוב ייסורי מצפון).
מה קורה לגבי חטא שחטאנו כלפי עצמנו?
מדהים להיוודע אל המטענים החורגים שכל אחד מאיתנו סוחב אתו, בד"כ שנים רבות, בד"כ עוד משנות הילדות או קודם.
כמה אשמה, כמה ביקורת עצמית, הלקאה עצמית, על דברים שקרו מזמן...עוד בשנים שלא היינו בכלל אחראיים למעשינו, ילדים קטנים. לפעמים אפילו לא היינו אשמים. לא עשינו כלום, אולי הינו עדים למשהו, אולי שמענו או ראינו ולא אמרנו כלום. או אולי כמבוגרים- וכבר התנצלנו והתחרטנו, אך שוב ושוב אנו חוזרים לשם במחשבות וחווים את אותן חוויות מקטינות מחדש, ושוב ושוב חשים אשמה, ממש מעגל שקשה לשבור.
האשמה הנצחית הזאת פוגעת בנו.
יש לכך תיאור יפה והסבר מצויין בספר "ארבע ההסכמות", מאת דון מיגל רואיס, (תרגום מיכל שלו, הוצאה לאור אגם) על היכולת האנושית לייסר את עצמנו על דברים שחלפו עברו. מומלץ לקרוא!
חשוב לסלוח לעצמנו ולהשתחרר מאשמה, כדי להתקדם בחיים, להיות שמחים, לממש את עצמנו, להנות ממתנת החיים שקיבלנו.
בחזרה לאריקסון- את העבר אי אפשר לשנות, אין מכונת זמן שתחזיר אותנו ונוכל לשנות אירועים. העבר כבר לא יהיה אחר. כשנשלים עם הקונספציה נפתח דלת לסלוח לעצמנו.
המתנה הגדולה שתוכלו לתת לעצמכם היום היא לשחרר את העבר- ולא לסחוב אותו אתכם להווה ולעתיד.
סלחו לעצמכם על טעויות שעשיתם בחייכם, על פספוסים של הזדמנויות, על החלטות שגויות, על דברים שאמרתם ועשיתם או שלא אמרתם ועשיתם. ושכבר דשתם בהן ובזבזתם הרבה זמן ואנרגיה במחשבות מכאיבות בגללן. קרה, נגמר, ואפשר ללמוד לקחים ולהתקדם משופרים וחכמים יותר..