מסע אל עבר התת- מודע

התת מודע -חלק 1

איך יודעים שמשהו קיים אם אי אפשר לראות אותו?

האם אתם מאמינים רק במה שאתם יכולים להוכיח?

האם אתם מסוגלים להאמין בדברים שאי אפשר לראות?

אם לא- האם ראיתם פעם את המחשבות שלכם? את הרגשות שלכם? ומה זה אומר על הקיימות שלהם?

תעתוע דמות של איש משתקפת בשלולית

שאלת הקיום היא שאלה פילוסופית, שאפשר להשליך אותה על כל מיני תחומים.

התחום הראשון בעיני הוא אמונה דתית- להאמין בקב"ה- כאשר בוודאי לא ראיתם אותו בעיניים, ובכל זאת אמונה דתית מאפיינת חלק גדול -אם לא את מרבית- האנושות.

תחום נוסף הוא קיומו של תת מודע בכל אחד מאיתנו.

מה זה "אני"? הגוף שלי? או שיש לי עוד חלקים? כשאתם מתייחסים- כל אחד ואחת אל "עצמי" או "אני"- מה נכלל בהגדרה האישית שלכם? ואם אתם רואים כמה חלקים- איך הם קשורים ביניהם?

ממש על קצה קצהו של המזלג- זיגמונד פרויד, אבי תורת הפסיכואנליזה ראה את המודע ככל מה שאנו חושבים עליו ברגע נתון, את התת מודע כמה שאיננו מודעים לקיומו, דברים לא נעימים שמשפיעים על חיי האדם אשר אם היה מודע אליהם היה נכנס לחרדה עמוקה. (ויש רמת ביניים שנקראת ליד מודע- שמאפשרת מעבר תכנים מפה לשם ואחסונם). פרויד דימה את התודעה שלנו לקרחון, אשר חלקו העיקרי (=התת מודע) -בלתי נראה- נמצא מתחת למים, ומה שאנחנו יכולים לראות הוא למעשה רק השפיץ, קצה הקרחון (=המודע). מטרת הפסיכואנליזה- הטיפול הפסיכולוגי -להעלות למודע את מה שחבוי בתת מודע על מנת להתחיל לטפל. (תהליך שכזה, אגב, על פי פרויד יכול להמשך שנים רבות, לא מוגבל בזמן, דבר שפרויד עצמו ראה כבעייתי בסוף ימיו).

מילטון אריקסון לעומתו, היה פסיכיאטר, פסיכולוג והיפנותרפיסט אמריקני, אשר היווה באישיותו וגישתו מופת ומודל לפיתוח שיטת הנלפ. הוא היה אומן בתקשורת עם התת מודע ורבים עמדו בתור (זכו) לקבל מידיו טיפול או ללמוד ממנו ישירות את שיטתו המיוחדת. פעמים רבות הטיפול המוצלח שהעניק התמצה במפגש יחיד!

לפי מילטון אריקסון המודע הוא מה שאנחנו יודעים שאנחנו יודעים, והתת מודע- מה שאנחנו לא יודעים שאנחנו יודעים.

מילטון אריקסון- בניגוד לפרויד- היה יחס חיובי לתת מודע, הוא ראה את התת מודע כמאגר של משאבים ויצירתיות, כדבר שממנו אפשר להתחזק ולשאוב השראה. הוא פיתח שיטת טיפול קצרת מועד, ממוקדת שעושה שימוש רב בתכנים מילוליים.

אם אתם לומדים/ עוסקים ב-נלפ או מעוניינים להרחיב אופקים אני ממליצה לכם לקרוא את הספר "קולו של מילטון אריקסון" (סידני רוזן, הוצאת נורד, 1996, תרגום אביבה ברושי), יש בו סיפורי טיפול קצרים, מעניינים, שונים ממה שהתרגלנו להכיר.

אני מאד אוהבת את הגישה של אריקסון, את היעילות הטיפולית, את השימוש המבריק שלו בשפה- מה שמאפשר להשיג מטרות ולפרוץ דרך בזמן קצר. לא בכדי בחרו ריצ'רד בנדלר ופרופ' ג'ון גרינדר ללמוד מדרכו הטיפולית, אישיותו וגישתו כשייסדו את ה-נלפ אי שם בשנות ה-70...

ומה עושה הNLP? על כך בפוסט הבא!