להרים את עצמנו כשאנחנו מתחת לגל

החיים הם לא מצב סטאטי. פעם אנחנו למעלה על הגל, פעם למטה מתחת לגל..

ואולי טוב שכך, לא? השינויים והתנועה שיש בחיים הם סימן שאנחנו חיים!

כל התמודדות שבאה לפתחינו בכל מיני תחומים ועניינים מאלצת אותנו להגיב, להתמודד, לברוח, להתעלם. כל אחד עם הסגנון שהוא רגיל - או בוחר (על תגובה אוטומטית או נשלטת ארחיב בפעם אחרת).

היום אני רוצה להתייחס לתחושות ולא למעשים.

איך אנחנו מרגישים כשמשהו קורה בחיים שלנו

(והכוונה למשהו יומיומי, שגרתי, ש"מבאס". לא אירוע הרה גורל, לא עניין של חיים ומוות, או משבר עמוק שמצריך מפגשי הנחיה כדי להתגבר, או אפילו טיפול תרופתי. אני מתייחסת למשהו שמביא לנפילה קטנה וזמנית במצב רוח)

בעיקר אם זהו דבר שאיננו בשליטתנו, לתפישתנו, שאין משהו מיידי שאנחנו יכולים לעשות כדי לשנות עכשיו, ואנחנו מוצאים את עצמנו במצב של יאוש או פחד או עצב, קצת רחמים עצמיים, לפעמים זה מגיע לסוג של דיכאון זמני (לא קליני), והמחשבות והתחושות השליליות רק מתגברות כאילו מעצמן.

רובנו ככולנו מכירים את המקום הזה. מה אפשר לעשות?

שאלה ראשונה לעצמכם: האם אתם רוצים לעשות? רוצים לצאת משם? או להישאר בהרגשה השלילית, ולחכות שזה יעבור לבד?

במידה שכן- כדאי לשים לב שההרגשות שלנו מושפעות מעוד דברים, חוץ מאשר נסיבות ואירועים שקרו.

חוץ מהדבר שגרם לנו להיכנס למצב של "מתחת לגל" יש עוד גורמים שיכולים להשפיע ואנחנו יכולים להפעיל אותם לטובתנו.

איזה גורמים אלה?

התבוננו בעצמכם כשאתם במצב הנמוך של מתחת לגל.

איך הנשימה שלכם? שטחית או עמוקה?

מבט העיניים- ממוקד בספקטרום קטן יחסית? או שהמבט קולט את הסביבה הרחבה, נגיד 180 מעלות?

מה לגבי תנועתיות? האם אתם קפואים או זזים בתנועות קטנות? אולי בכלל יושבים, מתכנסים בעצמכם, ומעדיפים לא לזוז? או שאתם תזזיתיים?

איך הדיבור שלכם? עוצמת הקול- נמוכה? חזקה? טונציה- חד גונית או קול מתנגן יותר? שימוש באוצר מלים: מצומצם או רחב?

עכשיו תגרמו לעצמכם לעשות הפוך מהנטיה הטבעית שגיליתם על עצמכם כדי לבדוק איך זה משפיע על הרגשתכם, למשל:

לנשום אחרת. להכניס הרבה אויר, נשימה יותר איטית, לאפשר לגוף לנצל את מקסימום החמצן שאתם שואפים.

להתבונן סביבכם- להגדיל את טווח הראיה. להביט יותר רחוק וגם לצדדים. לשים לב על מה אתם מסתכלים.

להפעיל את הקול שלכם- אחרת.

אם שתקתם- אולי תשירו? אבל שיהיה שיר שמח. למוסיקה שמחה השפעה חיובית מוכחת (בניגוד למוסיקה עצובה, אז שימו לב..)

אם אתם רוצים שינוי אתם צריכים לעשות משהו..

יש לכם שליטה על משהו, בכל מצב שלא יהיה, אז קחו אותה לידיים שלכם.

ותמיד תבדקו איך זה משפיע עליכם באופן אישי.

ישנם גורמים נוספים שנחקרו ונמצאו כמשפיעים על מצב הרוח.

מחקרים שונים מוכיחים שפעילות גופנית מסייעת בשיפור מצב הרוח.

ישנם מחקרים רבים ובין היתר תוכלו לקרוא על כך כאן:

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15518309/

וכאן:

https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0941950015300051#:~:text=With%20regard%20to%20behavioral%20functioning%2C%20most%20studies%20focus,associated%20with%20mood%20enhancement%20and%20reduced%20depressive%20symptoms.

האזנה למוסיקה- משחררת דופאמין במח ומשפיעה על מצב הרוח- תוכלו לקרוא אודות מחקרים בנושא (באנגלית) כאן:

https://time.com/5254381/listening-to-music-health-benefits/

וכאן:

https://www.psychologytoday.com/us/blog/science-choice/201908/music-emotion-and-well-being

גם לאקלים יש השפעה: הידעתם שאור השמש משפר במקרים רבים את מצב הרוח?

יש מחקרים על הקשר בין האושר לאקלים בו חיים. המחקרים בנושא מראים קשר מסויים בין מזג אויר חמים למצב רוח טוב. יש לקחת בחשבון שיש אנשים שאוהבים דווקא מזג אויר חורפי. ויש אנשים שמבלים את רב יומם במבנה סגור ופחות מושפעים ממזג האוויר. תוכלו לבדוק איך מזג האוויר בכלל ואור השמש בפרט משפיעים עליכם באופן אישי (כי זה בעצם מה שחשוב פה). תוכלו לקרוא עוד על כך כאן:

https://www.ur.umich.edu/0405/Oct25_04/31.shtml

כמו כן נעשו מחקרים שמראים קשר בין חשיפה לבעלי חיים ידידותיים, שהיה בסביבה מסודרת (לא מבולגנת), מקום מואר ושימוש בצבעים חמימים, ריחות מסויימים, אכילת מזונות מסויימים, הזכרות ברגעים ומצבים שהביאו לנו אושר- לשיפור במצב הרוח בצורה מיידית.

ניסוי מעניין (אחד מיני רבים) אודות הקשר שבין חיוך למצב רוח מראה שגם כאשר אנו מחייכים חיוך מאולץ (במקרה הזה הנבדקים התבקשו להחזיק עיפרון בין השיניים כדי להפעיל את שרירי החיוך), מופרשים במוחנו אנדורפינים. אלה חומרים שאחראיים הין היתר על שיפור מצב הרוח. חיקוי החיוך יוצר תחושה חיובית פנימית וגורם לאנשים לראות את העולם סביבם בצורה יותר חיובית. אז כדאי לכם לחייך גם כאשר אינכם מרגישים את זה מבפנים...תחזיקו את החיוך כמה רגעים, ובעקבות החיוך החיצוני תגיע גם ההרגשה הפנימית התואמת.

תוכלו לקרוא על ניסוי זה כאן:

https://econtent.hogrefe.com/doi/10.1027/1618-3169/a000470

אוסיף הסתייגות- שכמובן אין כאן מצדי שום עצה רפואית, וכמובן שכל דבר חייב להעשות במידה, בשיקול דעת והגיון בריא ובצורה נכונה- אם זה חשיפה לשמש- שתהיה בצורה מוגנת, אכילה- מווסתת ונשלטת בניגוד לאכילה רגשית, פעילות גופנית רק באישור הרופא שלכם.

לסיום- סיפור יפה (שנתקלתי בו בכמה גרסאות- כולל אגדת עם טיבטית). ישנו סיפור עממי על שלמה המלך- שהיתה לו טבעת קסמים, טבעת שיכולה להפוך בן רגע אדם עצוב- לשמח, ואדם שמח- לעצוב.. כשהיה המלך עצוב הביט בטבעת ושאב ממנה נחמה ותקוה, וכשהיה מאושר הביט בטבעת כדי להכיר בטוב ולהעריך את מה שיש לו באותו רגע.. מה היה סוד הקסם של הטבעת?

3 מלים שחרוטות עליה: "גם זה יעבור"...

שנהיה על הגל כמה שיותר, שלא נפחד להיות גם מתחת לגל כשזה קורה, שנשאף ללמוד מכל מצב ולהתחזק ממנו, כדי לצמוח.. להשתמש בכלים שיש לנו כדי לחזק את עצמנו במידת האפשר.. ושנזכור שהכל עובר.